קיבוץ מענית (רגיל)

עמידת מענית במערכה

דף הבית > מאמרים דף הבית >  עמידת מענית במערכה
 
 

ביום שלישי, 5.11.19, התקיים במועדון "חברותא" מפגש מרתק ומרגש עם חברים משער הגולן, שסיפרו על האירוע הטראומטי של נטישת הקיבוץ במלחמת השחרור. הוצג סרט, באורך מלא, מטלטל ומרגש עד דמעות, שהופק בתעוזה ובאומץ לכבוד חגיגות ה-80 של שער הגולן ומספר את הסיפור שאף פעם לא סופר. חבל שכל כך מעטים הגיעו למפגש. מי שלא היה – הפסיד חוויה גדולה!!

בין השאר סיפרו אנשי שער הגולן על מאבקם לקבל הכרה בעמידתם האיתנה במלחמת השחרור ועל זכותם וזכאותם לקבל את אות הקוממיות. גם קיבוץ מענית נאבק בשעתו על הזכות לקבל את אות הקוממיות.
למען כל אלה שהצטרפו למענית במרוצת השנים ולא מכירים את סיפור עמידתו של קיבוץ מענית במלחמת השחרור:

קיבוץ מענית עמד בנחישות ובגבורה במשך שנה וחצי בהתקפות בלתי פוסקות מצד חיילים עירקיים ואנשי כנופיות. בעיצומן של ההתקפות הילדים והאוכלוסיה הבלתי לוחמת פונו לפרדס-חנה, שם שהו תשעה חודשים, עד לשוך הקרבות, ומשם צפו מדי יום בלהבות האש והעשן שעלו ממענית המותקפת.

כשהוחלט בשנת 1942 על התיישבות קיבוץ מענית במקום בו הוא נמצא, נומקה ההחלטה בצורך להקים ישוב יהודי בנקודה האסטרטגית של מבואות ואדי ערה ובלב כפרים ערביים.
במפת החלוקה המקורית שנתקבלה בלייק סאקסס (בארה"ב) נמצאה מענית הצד הערבי של הגבול. משלחת בהולה של חברי הקיבוץ יצאה אל גולדה מאיר בדרישה להסיר את רוע הגזירה. גולדה ענתה: "תמשיכו לעבד את אדמתכם ותיכללו במדינה היהודית".
אולי זו היתה הסיבה שקיבוץ מענית לא נמצא ראוי לקבל את אות הקוממיות שניתן לישובים שעמדו בנחישות ובגבורה במלחמה.

חברי מענית פנו ב-23.3.1955 במכתב לדוד בן גוריון ודרשו להיכלל בין מקבלי האות. בעקבות הפניה אושרה עמידתו האיתנה של קיבוץ מענית במערכה וזכאותו לקבלת אות הקוממיות.

גם נעשו תיקוני הגדרת הגבולות ומענית נכללה במדינה ישראל.

מי שמעוניין ללמוד יותר על עמידת קיבוץ מענית במערכה בשנים 1947-48 מוזמן לקבל מהארכיון את החוברת בנושא, שהופקה באפריל 2008 במלאת 60 שנים למדינת ישראל.