קיבוץ מענית (רגיל)

נא להכיר - ליאור ומיכל כץ

דף הבית > נא להכיר או תראו אותנו >  נא להכיר - ליאור ומיכל כץ
 
 
 

נא להכיר - ליאור ומיכל כץ  ושלושת הילדים – אביב שחר וגל.

 
 
מי אנחנו , מאיפה באנו, ומה אוהבים כאן ומה לא.
ליאור- בן 44 ,יליד קיבוץ גשר אשר בעמק הירדן ,ממייסדיי וסמנכ"ל תפעול עולמי בחברת Brightmachines

רס"ן בדימוס וגד"שניק בנשמה .
מהנדס תוכנה בהשכלתו אך לעולם לא יכתוב קוד , צבר מיליוני מיילים אוויריים במסגרת עבודתו (יעידו על כך כל המגנטים מרחבי העולם שעל מקרר המשפחה ) ומקפיד לטייל בכל מקום שנוחת בו.
צנחן ,צוללן ,בשלן ומדדה לעיתים על אופנוע שטח ...
מיכל – בת 46 , ילידת קיבוץ אורים שבנגב המערבי ,בשנת שבתון לאחר 11 שנים בגני ילדים ,מתוכם 8 בחינוך מענית.
תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה , רפלקסולוגית מוסמכת ומטפלת בצבעים. חובבת יוגה.
אביב – כמעט בת 14 , לומדת בכיתה ח' במבואות. משחקת בנבחרת הכדורעף ולעיתים מאד נדירות ניתן למצוא אותה בנפרד מחבורת החברות שלה .
שחר – כמעט בת 10 , לומדת בכיתה ד' (סביון) בניצני רעות ,רוקדת היפ-הופ ומאוד אוהבת סושי.
גל – בן 6 ,בוגר בגן חצב. בעל חוש קצב מפותח וחוש הומור.
הגענו למענית לפני 11 שנים מכרכור ..., הקרדיט מגיע ליאנה על שמצאה לנו דירה בדיוק כשחיפשנו לחזור לקהילתיות שבקיבוץ .
גל אוהב לעבוד עם משה מרגולין בארנביה שלו ולטייל ביער מענית ,לטפס על המקלט ולשחק עם החברים.
שחר מאד אוהבת את החברות שלה בקיבוץ ואת גן השעשועים החדש .
אביב – מתבגרת ...
מיכל אוהבת מאוד את החיים במענית והחברויות שנוצרו לה פה הם חברויות לחיים.
ליאור – המשפחה מאושרת פה וזה העיקר. נוצרו לנו פה חברויות חדשות ואמיצות ,מתקשה להיקשר למקום היות ואני לא חש שהמקום קושר את עתידי ועתידו ...קצת תחושה של זמניות ...אבל הכול בטוב .
אוי קורונה קורונה – משפחה בסגר. מה קשה ומה טוב ?
למזלנו אין לזה השפעה על רמת ההכנסה ,לא יכולים לנסוע לבקר את הסבים והסבתות באורים או בגשר וזה מבאס את כולם .
בסך הכול מנסים לשמור על שגרה ככל הניתן ,הילדים מעידים על שעמום וגעגוע לחברים , קצת מוזר שאבא בבית רצוף לאחר כעשור (יש שיגידו שזה חיובי , יש שפחות )...
יש אלוהים?
גל – מעיד על עצמו שהוא פחות מחובר ליהדות ...ולגבי האלוהים ...הוא עוד חושב על זה ....
שחר – עוד לא מצאה אותו ,מרגישה ישראלית .
אביב – חושבת שיש אלוהים אבל לא מתקשרת אתו על בסיס קבוע .מרגישה ישראלית .
מיכל – מעולם לא הייתה לי זיקה ליהדות בטח לא במתכונתה הנוכחית.
"הכל רשום והרשות נתונה". מאמינה שיש כוח גדול מאיתנו ואני לא מגדירה אותו. עם זאת יש לנו שליטה על איך ננתב את החיים שלנו.
ליאור – נולדתי ,עבדתי ונלחמתי על האדמה והמדינה הזו ולכן הרבה יותר מחובר אליה מאשר לאלו שדורשים עליה בעלות בגין אמונה כזו או אחרת ...בסך הכול בסדר גמור עם האלוהים פחות עם אלו שמתיימרים לדבר בשמו .
קבלת השונה והזר
חייה ותן לחיות !
פוליטיקה עכשיו ?
מיכל – בגדול, אני ממצביעי השמאל. כיום בעיקר מאוכזבת ,חושבת שהפוליטיקאים הם יותר תאבי בצע ופחות מונעים מאידאולוגיה וצורך אמיתי לשרת את העם.
כמו כן מודאגת מאוד מהשיח האלים, המסיט והלא מאפשר שקיים היום.
ליאור – פוליטיקה נמצאת בכל והיא פעילות קריטית בתוך חברה ע"מ לקבל החלטות משותפות מחייבות .מעצם כך זו תמיד תהיה זירת עימות בין אינטרסים שונים ומוקדי כוח ,כל עוד זה קורה ע"מ לשרת את החברה והכלל אנו במסלול הנכון ,הבעיות מתחילות שנבחרי העם שוכחים לעיתים לשם מה נבחרו ועיקר עיסוקם הוא על עמדות השפעה ,משרות, הטבות אישיות וכוח פוליטי .זה נכון בעולם העסקי כמו המדיני.
מה יהיה אחרי הקורונה ?
ליאור – "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" נכתב בספר הזוהר ושר שלום חנוך . העולם ישתנה ובניי האדם יעשו את האדפטציות הנדרשות ,האנושות תמשיך להתקדם ולצמוח .

 
 

משהו אישי שלי - בינתיים בין המשפחות שהתראיינו יש רוב נשי מוחלט. יותר בנות מבנים.

זה מקרי או שזה משהו במים של מענית ? הנה יש עתיד לעולם אחרי הקורונה

ואחרי התדרוכים של ליצמן. הבנות לשלטון !!! רק שנדע לתרגם את היותנו רוב

להובלת העולם לערכים הומניים יותר. תודה רבה למשפחת כץ.