קיבוץ מענית (רגיל)

זכרונותי ממענית של פעם -רפת מענית

דף הבית > מאמרים דף הבית >  זכרונותי ממענית של פעם -רפת מענית
 
 
 

המשך זיכרונותיי ממענית של פעם -  יגאל ברקת 

 

 הפעם אני כותב על הרפת (הכל מזיכרון וידע אישי), ענפי בעלי חיים שקיימים במענית גם היום. הבסיס הראשוני היה כאשר הקיבוץ נמצא בכרכור בשנים 1935-1942 . כבר שם התחילו לגדל תרנגולות לביצים ולבשר לאכילה ובמקביל גם ברווזים ואווזים . כמו כן שם גם גדלה הפרה הראשונה בשביל חלב .זו גם היתה התחנה הראשונה של מספר חברות/ים ללמוד ולעבוד עם בעלי החיים ,שבחלקם המשיכו בכך לאורך שנים רבות גם אחרי העלייה לקרקע .

רפת : לאחר העלייה על הקרקע 9/1942 , מבנה האבן הראשון במענית היה בניין אבן עבור פרות חולבות שם הן שהו במרבית היום והלילה .שם הן קיבלו לאכול וגם חלבו אותן ידנית לתוך דליים ,את החלב היו מכניסים לתוך כדים מפח שנמצאו במים קרים עד הובלתם לתנובה בתל אביב במשאית רגילה פעמיים בשבוע . הרפת הראשונה נהפכה לפני כ 30 שנה למכבסה ,ולפני 5 שנים למחסן בגדים ולפני כשנה למגורי העובדים הזרים במענית . במשך השנים מצפון לרפת הראשונה נבנה בניין זהה לפרות חולבות וחצרות לפרות לידן (בניין זה הפך למכון חליבה ממוכן בשנות החמישים של המאה הקודמת ומשמש עד היום כמכון החליבה של הרפת ) .כמו כן הקימו בית לפר זכר לצורך הפריית הפרות החולבות וגידול העדר של עגלות לחלב ועגלים .במורד הדרומי של הרפת נבנה בניין לגידול הצעיר ובניין זה קיים שומם עד היום (עד לפני כשנתיים היו שם זוג סוסים ). בהתקפות הראשונות על מענית החל מ 2/1948 והלאה ,נהרגו ונפצעו מספר פרות ולאחר ההפגזה הראשונה 6/1948 , העבירו את כל העדר למשך כשנה לגן השומרון ,העדר חזר לקיבוץ אחרי שהילדים חזרו מהפינוי לפרדס חנה .

בשנות השישים של המאה הקודמת עסקה רפת מענית בנוסף לעדר חולבות לחלב גם בגידול עגלות צעירות (מבכירות) במטרה לייצא אותן לארצות הבלקן במסגרת ארצית . לאחר מלחמת ששת הימים 6/1967 ,ועם הזזת הקו הירוק (הגבול הבינלאומי שהיה 2 ק"מ מזרחה ממענית, העיר חריש נמצאת שם ) . נמסרו לקיבוץ כ 4500 דונם משטח האש צפונית ומזרחית לקיבוץ . אנשי הרפת קיבלו על עצמם לגדר חלק מהשטח הנ"ל ועליו לגדל את המבכירות ליצוא כדרך לחיסכון במזון – מרעה טבעי . זה עבד כך כמה שנים , בתחילת שנות השבעים היתה בארץ קרה חזקה שגרמה לקיפאון של אלפי טונות פרי הדר . אנשי הרפת החליטו להכשיר בור תחמיץ לתפוזים . צפונית לגדר הקיבוץ היתה למענית מחצבת אבן שבה נחצבה האבן המקומית ( בהדרכת עלי אבו עטה מכפר קרע ), הפכו את האבן לחצץ לבניין ולסלילת כבישים וכן אבנים שלמות לבניין . הבור הזה שהיה פתוח מעל 30 שנה קלט לתוכו מאות טונות של פרי הדר פגוע מקור שהפך למזון טוב לעגולות שהיו במרעה וגם לפרות החולבות ברפת. ברפת עצמה נבנו סככות שהחליפו את הבניינים הסגורים העדר גדל מ 20 חולבות ל 200 חולבות ניבנו מבנים חדשים מרכז מזון .בורות תחמיץ שהחליפו את מגדל התחמיץ שנהרס סופית לפני כ 25 שנה .

הבאתי כאן מעט מזיכרונותיי על ענף הרפת ואם זה יעורר אחרים להוסיף מזיכרונותיהם אני מרגיש שעשיתי מצווה . למענית בת ה78 היום 6.9.2020 .