הנצחה

איאן שטיין דברים ליד הקבר 27.1.2013
איאן שטיין נולד בשנת 1948 בלונדון. בריטניה. בן יחיד לבטי וארנסט. בגיל צעיר מאד
התייתם מאב ובגיל 17 כבר עזב את הבית. הוא חי את הפסטיבלים והמוסיקה של
שנות ה-60 ובהמשך תמיד התרפק בנוסטלגיה לשנים האלו.
בשנת 1975 כשהוא בן 27, הגיע כמתנדב למענית. כאן הכיר את לביאה ויחד
הקימו משפחה. נולדו להם שלושה ילדים - גיא, גלי ושיר.
הרבה שנים נדד בין מקומות עבודה שונים עד שלפני כ-15 שנה מצא את מקומו
בשמירה בגלעם, שם התמיד עד מותו. התחיל כשומר בבוקר ובהמשך עבד קבוע בלילות.

עד כאן סיפור המסגרת . אני מבקשת לומר מספר מילים על איאן באופן אישי.
רובנו מכירים אותו אך ורק מהמפגש על הדרך. או מהבריכה. זה האיש שיושב שם
שעות רבות. גופו מכוסה קעקועים. לעיניו משקפי שמש. והוא כועס .
גם על הדרך הוא תמיד בלבוש קייצי, כאילו החורף הישראלי לא נחשב.
באנגליה קר. כאן חם.
ובעיקר – הוא בעינינו בלתי צפוי. אנחנו ממהרים לחלוף על פניו לפני שיתעצבן עלינו.
דווקא בשבוע האחרון פגשתי את הצד האחר של איאן. הצד הרך. הרגיש.
הוא הגיע אלי וביקש לדבר. בעיקר ביקש שאקשיב לו. רק רצה לשפוך את ליבו. לב כואב.
חזר על דבריו שוב ושוב. אמר מה הוא מרגיש. היה מפויס עם סביבתו אבל לא עם עצמו.
האיש הכועס והעצבני , הפך לאיש מרגיש שקרוב לעצמו.
לאיאן קרה דבר שבעצם קורה לכל אחד מאיתנו לפחות פעם בחיים. ואולי יותר.
הוא הביט במראה ושנא את מה שראה. נבהל. ולא ידע איך לסלוח לעצמו.
כן, לכל אחד יש את התחנה הזו בחיים שבה הוא מוצא עצמו בסיטואציה דומה.
רובנו לוקחים אויר, מפשילים שרוולים ויוצאים לשנות. לתקן.
גם איאן רצה, אבל נראה שרגע אחד שבו נואש, נחנק, כעס והכל נגמר.
זו השבריריות של החיים. אני אזכור לו תמיד את הרגעים הרכים והרגישים משיחתנו.
אני רוצה להוסיף מילים למשפחה של איאן.
אתם עומדים כאן היום המומים וכואבים. אבל זכרו - אתם לא לבד.
גם אנחנו כאן שותפים לכם בתחושת הפספוס וההחמצה. לא הצלחנו לשמור על איאן מעצמו.
אתם עשיתם כל שאפשר. גם אנחנו ניסינו. אנחנו נהיה אתכם גם בהמשך.
בשביל זמנים כאלו קיימת קהילת מענית. נחבק אתכם בכאבכם. נחזק אתכם.
איאן היה מבני המקום. זר לנו. שונה. אבל שייך לנו.
קחו איתכם גם את רגעי הרוך והטוב המעטים שהותיר ובעיקר אל תשכחו את הסליחה.
שוב למדנו כמה היא חשובה.
לסיום, דברים ללביאה. גיליתי בך בשבועות האחרונים המון כח, חוזק ונחישות.
זה לא מובן מאליו בכלל. קחי את זה איתך להמשך הדרך. תזדקקי לכך. ואל תשכחי –
מגיע לך את כל הטוב שבחיים. כמו לכל אחד ואחת. אל תוותרי על זה שוב.

הספד לביאה

איאן שטיין ז”ל

חברת גלעם מנחמת את המשפחה על פטירת יקירם.
המנוח עבד בחברה.