מרדכי דגני, ז"ל
נולד: 5.8.1923
שם האב: אברהם שם האם: רגינה מקצוע ההורים: חייטים
מקום לידה: מינדן, גרמניה תאריך עליה ארצה: 1.3.1939
חבר בכפר בלום: 1942-1984
עבר בקיבוץ מענית: 1984-2016 (בשנת 2015 עבר לגור בדיור מוגן ליד בתו ברגבה)
נפטר: 13.6.2016
הספד שנאמר על קברו בכפר בלום : מרדכי דגני, ז"ל
מרדכי הגיע לקיבוץ מענית ב-1 באוגוסט 1983 בעקבות נישואיו לחברת מענית מרים גבירץ. מיד עם בואו נכנס מרדכי לעבוד במוסך, שהיווה המשך טבעי למקצועו ולעבודתו בכפר-בלום.
מרדכי היה "יֶקֶה" לא רק על פי מוצאו, אלא גם באופיו: קפדן ודקדקן, מסודר ויעיל בעבודה. חיש מהר השתלב בחברת הצעירים שאיישו את המוסך והחל להשליט סדר ולארגן את המוסך על פי הסטנדרטים שאותם הכיר ולהם שאף. לאחר שנים נסגר המוסך במענית ומרדכי עבר לעבוד כמחסנאי ב"גלעם", תפקיד בו התמיד כשנתיים עד שפרש מטעמי גיל ומצב בריאותי.
איש נעים-הליכות היה מרדכי, צנוע, חברתי וטוב-לב וכבש את ליבם של הצעירים, שיכלו להיות ילדיו על פי גיליהם. לא עבר זמן רב וריכוז המוסך הוטל על כתפיו – תפקיד אותו מילא בקפדנות, במסירות ובהצלחה. חיוך תמידי היה שפוך על פניו והוא הקדים שלום לכל מי שפגש בדרכו.
לא קל היה למרדכי לעבור בגיל מבוגר להתגורר ולהיות חבר בקיבוץ אחר, שונה מאד מהקיבוץ שממנו בא. הוא לא יכול היה להימנע מהשוואות, אך ידע לכבד את המקום ולהסתגל לנוהליו. את השינויים וההפרטות שהתחוללו במענית קיבל בהבנה והשכיל לראות את החיוב שבהם.
איש משפחה חם היה מרדכי. הוא אהב מאד את ביתו ומשפחתו וקשר קשרים טובים עם ילדיה ונכדיה של מרים. גאוה רבה התגאה בנכדיו וניניו והיה מוכן לספר עליהם ללא לאות. לימים גמלו לו צאצאיו על האהבה ותשומת הלב שהרעיף עליהם, וטיפלו בו לעת זיקנתו. נכדיו היו באים להסיעו לכל מקום שנדרש כאשר כבר התקשה לנהוג בעצמו.
מרדכי טיפח את ביתו ואת גינתו, והתקין פינת-חמד ירוקה ופורחת לו ולמרים.
תחום המחשבים כבש את ליבו וחרף גילו המתקדם השתלט בקלות יחסית על הפעלת המחשב והשימוש בו. הוא לא היסס לבקש עזרה מהצעירים הבקיאים ממנו ונהנה מאד מהעולם הרחב והעשיר שנפתח בפניו.
מרדכי ומרים אהבו את החיים הטובים וידעו ליהנות מהם. הם הירבו לטייל, בארץ ובחו"ל, כל עוד מצבם הבריאותי איפשר זאת. נסעו להצגות, לקונצרטים ולסרטים, יצאו למסעדות וניהלו חיים עשירים ויפים. הוא אהב ללכת ומדי יום יצא לסיבוב הליכה סביב הקיבוץ.
מרדכי נראה צעיר בהרבה מגילו הביולוגי וצלילות דעתו וחריפות שכלו נותרו עמו עד שנותיו האחרונות כמעט, וככה נזכור אותו.
יהי זכרך ברוך, מרדכי.
13.6.2016 (פטירה)
27.6.2016 (הלוויה)