ציוני דרך בחייו של וילי גרואג

דף הבית > קרן מלגות ע"ש וילי גרואג > ציוני דרך בחייו של וילי גרואג

קרן"גלעם" ללימודים גבוהים על שם ד"ר וילי גרואג

ציוני דרך בחייו של וילי גרואג (1914-2001)

תעשיין-אמן-אדם

וילי גרואג. חבר קיבוץ מענית במשך 55 שנה. פועל, כימאי, תעשיין ומנהל, חבר ויושב ראש מועצת המנהלים בגלעם , מקום עבודתו במשך 51 שנים. אב לשלושה, סב ל-9 נכדים. אמן וצייר בפועל ובנשמה. אוהב, אהוב ומשפיע, תורם לחברה, לקיבוץ, למקום עבודתו ב"גלעם" ולמשפחתו.

וילי נולד בעיר אולומוץ בצ'כיה למשפחת תעשייני בירה. בגיל 23 סיים את לימודי הדוקטורט בהנדסת מזון כימיה וביולוגיה.לאחר סיום הלימודים גוייס לצבא הצ'כי. ב-1942 נשלח עם אשתו והוריו למחנה הריכוז טרזינשטאט. ב- 1946 עלו וילי, אשתו ובתו התינוקת לארץ לאחר ששרדו את השואה. דבר בואו לארץ של כימאי המזון ד"ר וילי גרואג נודע לחבר קיבוץ מענית שעבד באותה עת בסוכנות היהודית. מאחר ובבית החרושת "גלעם" שעסק בייצור עמילן וגלוקוזה נזקקו אז לאנשי מקצוע אקדמאים, ‏הובאה המשפחה למענית , היישר מנמל חיפה.
בגלעם:
בגלעם ניהל את המעבדה הכימית במשך 22 שנה.תרם מניסיונו לפיתוח המוצרים והתהליכים.הוא יצר אוירה משפחתית במפעל,על ידי שילוב ילדי העובדים בפעילויות שונות.הצליח גשר על פערים בעייתיים בין חברי הקיבוץ לפועלים השכירים עובדי המפעל.
בשנות ה-60 מונה למנהל המפעל.הוא הנהיג שיטות ניהול מודרניות, שהחלו להניב תוצאות כלכליות. כמנהל התגלה בכל כישוריו-בעל ידע מקצועי, כאדם, וכאמן בעל נפש רגישה לזולת. לאחר שהמפעל נרכש על ידי מענית, הכין את תכנית הפיתוח הגדולה.
גם לאחר שפרש מניהול המפעל, המשיך ללוות אותו. בין שאר תפקידיו: ייעוץ בתחום מנהל ופיתוח, עובד ייצור ויו"ר מועצת המנהלים שהוקמה ביוזמתו, מנכ"ל וחבר בהנהלת גלעם. היה מעורב באופן פעיל בתהליך פריצת הדרך שעשה המפעל בייצור הפרוקטוזה. הן כמשתתף במשא ומתן עם בית החרושת , ןהן על בסיס קשריו האישיים עם בעלי העניין בחו"ל.
חבר קיבוץ, איש משפחה:
כחבר קיבוץ תרם רבות לחברה הקיבוצית בה חי. בין השאר מילא תפקידים כרכז וועדות תרבות, כוח אדם, מינויים, עבודה. השתתף כחבר בוועדות חגים, חינוך,פיצויים,יובל, תעסוקה לקשישים, הנצחה, טיפוח הסביבה.חבר מזכירות. במשך שנים רבות קישטו יצירותיו את חדר האוכל לכבוד החגים. ערך ואייר את עלון הקבוץ "בנרבתה" . על הקישוטים לחגים כמו גם את עריכת ואיור העלון הקיבוץ עבד וטרח לילות ארוכים ללא שינה,שאחריהם היה מגיע לעבודתו בבית החרושת. וילי התייצב לכל הגיוסים של קטיף הפירות , בשבתות עבד בתורנות ברפת ובשטיפת כלים בחדר האוכל.כמו כן היה בין מייסדי "בית טרזין", וחבר פעיל בהנהלתו." בית טרזין" משמש להנצחה ושימור מורשת אסירי גטו טרזינשטאט.
איש משפחה למופת. בן מסור להוריו ואחיו, בעל מסור, אב דואג ומעניק לשלושת ילדיו. סב אוהב ומשמח את לב נכדיו. חבר ואיש רעים. בעל אופקים רחבים ,איש של מוזיקה, ספר, אמנות ותיאטרון. אוהב טבע. ידע כיצד לשמר חברויות לאורך שנים עם אנשים מכל רחבי העולם.
אמן
הפליא ביכולת הרישום שלו. אך רק בהיותו מעל גיל 60 הלך ללמוד אמנות. המשיך בלימודים אלה 30 שנה. התמחה בהדפסי ליטוגרפיה, בהם הנציח את זיכרונותיו מהגטו. כל אחד מיקיריו הרבים זכה לקבל ממנו לכל יום הולדת או אירוע חשוב ספרון אישי או ברכה מאוירת בכתיבה וברישומים הקלילים פרי עטו.

ציוני דרך בחייו של וילי גרואג

כניסת חברי הקיבוץ