קיבוץ מענית (רגיל)

נא להכיר - מתחם התאילנדים במענית

דף הבית > נא להכיר או תראו אותנו >  נא להכיר - מתחם התאילנדים במענית
 
 
 נא להכיר - מתחם התאילנדים במענית
 
 אני מנצלת את ההזדמנות שאין לי היום ראיון מוכן, ומארחת כאן את מי אנחנו נוהגים לקרוא – עובדים זרים. הם אכן עובדים והם זרים לנו. ואנחנו להם. גם הם תושבים כאן. דווקא המקום שלהם מובטח. לא נשייך את המבנה לחברים ולא נשכן שם אחרים. בדצמבר חנכנו את המבנה. מפרסמת כאן תמונות מהטקס ומילים שברכתי. כמו שאתם רואים הם ניגנו ושרו וגם ברכו. באנגלית. ראיתי שגיל הזכיר את המתחם החדש בסיכום שלו לפסח אז מצטרפת. את התשובות המצאתי
 

נא להכיר – התאילנדים והפיליפינים שעובדים במענית ובב.ר.מ..

טקס פתיחה לבית של התאילנדים והלאוסים והפיליפינים

יש התעקשות לקרוא לשכונה החדשה שתבנה – שכונת הגינה הקהילתית ולא שכונת התאילנדים.

אז כאן תהיה שכונת התאילנדים. במכבסה. השכונה הכי קהילתית בקיבוץ.

כמו בקיבוץ הישן – מקלחות משותפות, שירותים ומטבח וחדר אוכל. הכל משותף.

נראה שיש גם שעת כיבוי אורות.

אבל זו גם שכונה בפני עצמה, עם אופי משלה –

הריחות אחרים. האנשים נראים אחרת, המוסיקה והשפה.

הכל שונה וטוב שכך. וטוב שהשונות הזו היא במרכז הקיבוץ ולא בשולים. ככה נלמד לקבל את השונה.

וגם לא נורא שיש קצת בלגן ושהכביסה התלויה מתנוססת לעיני העוברים והשבים.

תזכורת שהייתה כאן מכבסה ושגרים כאן אנשים שעזבו את המשפחה והבית שלהם בשביל לעבוד אצלנו.

מכל הדברים, כדאי תמיד תמיד לזכור – בלעדיהם אין לולים ואין מטעים. תאמינו לי, ניסיתי למצוא.

אז אני שמחה שבנינו להם בית חדש, ומקווה שנדע ביחד לשמור עליו.

תודה לכל העושים במלאכה, ולאבי כרמלי בראש וראשונה.

תודה לדיירים – תאילנדים, פיליפינים ולאוסים. תודה לאוריאל שתמיד אכפת לו מהם. שיהיה בהצלחה !

 
 

מי אנחנו , מאיפה באנו, ומה אוהבים במענית ומה לא.

הנה חלק מהשמות או יותר נכון הכינויים של התאילנדים. : או, צ'וי, צ'ה, טו, נאי.

והפיליפינים : ג'רמי, מייקל, נבישו, ג'ייקוב.

באנו מתאילנד לחמש שנים לעבוד בחקלאות, ברפת או בלולים במענית. שולחים את הכסף הביתה.

אנחנו הפיליפינים באים לשנה. לומדים חקלאות יום בשבוע ובשאר הימים עובדים. בשבת נחים.

אנחנו אוהבים עכשיו להיות קרובים למרכול וגם את הבית החדש.

 
 

אוי קורונה קורונה – הסגר. מה קשה ומה טוב ?

קשה בעיקר הדאגה למשפחה שבתאילנד או בפיליפינים.

לחלקנו יש ילדים והם מאד מתגעגעים אלינו.

אנחנו מקווים שהכל ייגמר בקרוב והעובדים של ב.ר.מ. יחזרו לגור כאן.

חג שמח גם לכם והרבה בריאות למשפחות שלכם

נילי