קיבוץ מענית (רגיל)

אברהם הרצפלד

דף הבית > מענית חוגגת עליה לקרקע 6.9.1942 >  אברהם הרצפלד
 
 

אברהם הרצפלד- איש העלייה השנייה, פעיל וממייסדי מפלגת" אחדות העבודה בין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר בכנסת הראשונה עד החמישית. הרצפלד נודע בפעילותו למען יישוב ארץ ישראל ובהתמסרותו להקמת נקודות יישוב, בכל רחבי הארץ.
בין הייתר כאשר קיבוץ מענית עלה לקרקע נודע בנאום המפורסם שנאם על הסלע, שנקרא על שמו , ליד בריכת הדגים למול אדמות נרבתה , נאום שזכה לכותרת " מה יהיה כאן? הכל יהיה כאן !"

תולדות חייו ופועלו

נולד כאברהם פוסטרבקו בעיירה סטבישצ'ה בפלך קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), ב"תחום המושב" היהודי. למד בישיבות ברדיצ'ב וטלז והוסמך לרבנות.
בצעירותו היה פעיל בארגונים של התנועה הציונית הסוציאליסטית, ועקב כך נאסר על ידי שלטונות הצאר הרוסי והוגלה לסיביר. הוא הצליח להימלט מסיביר באמצעות דרכון שנשא את השם אברהם הרצפלד. לאחר עלותו לארץ ישראל ב-1914, בתקופת העלייה השנייה, החל לעבוד כפועל חקלאי בפתח תקווה והיה חבר מפלגת פועלי ציון שבראשות דוד בן-גוריון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע למחתרות שפעלו בארץ, כמו ניל"י, שנרדפו על ידי גורמי השלטון של האימפריה העות'מאנית. הוא השתתף בפינוי הפצועים לאחר קרב תל-חי.
הרצפלד נמנה עם מייסדי מפלגת "אחדות העבודה" (שהוקמה בשנת 1919 כאיחוד של מפלגת פועלי ציון עם תנועת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון). כן היה בין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית (שהוקמה בשנת 1920), וכיהן במשך 40 שנה בהנהלת המרכז החקלאי, שתחילה פעל כגוף עצמאי של החלוצים ופועלים אנשי העלייה השנייה, ואחר כך כחלק מההסתדרות.‏ הוא היה מראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י - שהוקמה בשנת 1930 כאיחוד של פועלי ציון והפועל הצעיר) מראשיתה. הוא היה מאנשי הציבור הבולטים שהיו פעילים בהקמת נקודות התיישבותיות ברחבי הארץ.
הרצפלד חיבב מצעירותו ניגונים ושירה ושילב אותם בפעילויותיו,‏ היה נוכח בכל טקס עלייה לקרקע של יישוב חדש, וכדבר שהפך למסורת סיים כל טקס כשפצח בשיר "שורו, הביטו וראו, מה גדול היום הזה, היום הזה...", דבר שהפכו לדמות ציורית ולאגדה עוד בחייו. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הטיף הרצפלד להמשיך ולהתנחל בכל חבלי הארץ עליהם השתלטה ישראל במלחמה.‏
הרצפלד כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה ועד הכנסת החמישית. בכל הכנסות שבהן כיהן היה חבר בוועדת הכספים. בשנת 1972 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
על שמו קרוי בית החולים הגריאטרי בגדרה וכן בית יציב (בית שדות ולב) בבאר שבע, הקרוי על שם יצחק יציב ועל שמו.
ביתו בחולון משמש כארכיון ומוזיאון לתולדות חולון.

( מקור - ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%A4%D7%9C%D7%93)