שרידי מיכל הדלק יגאל ברקת

עוד זיכרון ממענית של פעם

היום לפני הצהרים טלפן אלי צקי תירם שואל ומספר. במסגרת עבודות הכשרת השטח לשכונה נוספת לבניה ("הגינה הקהילתית" ). המחפר הענק שעובד בשטח גילה מיכל עשוי מתכת טמון באדמה. בתוך המיכל התגלו שרידי בנזין מעורב עם אדמה. המיכל בגודל 3X3X3 מטר נשלף מהאדמה ונראה שהיו מחוברים אליו צינורות מתכת. צקי שואל מספר חברים, מה הם יודעים על המיכל הזה וכך הגיע אלי .

בצהרים שהתפניתי מעיסוקי האחרים הגעתי למקום. נזכרתי שבמהלך תחילת שנות ה 60 של המאה הקודמת היתה במקום זה תחנת דלק פנימית של הקיבוץ בעיקר לשימוש טרקטורים וכלים חקלאים אחרים. בתחנה היו סולר, נפט ויותר מאוחר גם בנזין.

מיכלי הסולר והנפט היו במעלה הגבעה איפה שהיום ישנו הגנרטור המרכזי, צפונית למגרש החניה המרכזי. את המיכלים היו ממלאים בסולר ובנפט ושני צינורת מתכת באורך של כ 100 מטר במורד הגבעה הובילו עד לתחנה. התחנה לא פעלה עם משאבה חשמלית אלה עם גרביטציה (לחץ נוזלים מגובה טופוגרפי), וכך אפשר היה למלא דלקים לטרקטורים וכו'. יתכן שהצנרת של הדלקים ומיכלי האגירה עדין טמונים באדמה כפי שנמצא היום מיכל הבנזין .

עם כניסת כמה מכונות ומכוניות שעבדו עם מנועי הבנזין, הקימו גם במקום משאבה ידנית לבנזין, שישבה ליד מיכל הבנזין שהתגלה היום.

אני בטוח שכל מי שעבד בענפי החקלאות במענית מסוף שנות החמישים ועד שנות השמונים ,זוכר את תחנת הדלק ואת השימוש בה. התחנה נסגרה ונאטמה עם הקמת תחנה עם משאבות חשמליות, בתחילה כתחנה פרטית של מענית, אח"כ כתחנה של חברת פז (בצבע צהוב ). ובשנות המילניום הראשונות פורקה ונעלמה לגמרי .

זיכרון אמת מהעבר של מענית מלפני כ 60-50 שנה . כתב ונזכר יגאל ברקת . מענית 13.12.2020