נעים להכיר- אום אל קוטף ( أمّ القـُطـُف)
כפר ערבי ישראלי ליד ואדי ערה, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה. הכפר נקרא על שם עץ השייך למשפחת האלוניים, אשר איכרי הכפר השתמשו בו ליצור כלי חקלאות.
בתחומי הכפר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות מקדש מן התקופה הפרסית וכמה מבנים שהיו בתי ספר בתקופה הביזנטית. עוד נתגלו שרידים מן התקופה הצלבנית והממלוכית.
תושבי הכפר כולם שייכים לחמולת כבהא הבדואית, שנדדו עם עדרי הצאן מערב הסעודית לפני כחמש מאות שנה לאזורנו. אגדה בדואית מספרת כי מן הענן הכבד המביא ברכה על הארץ לקח האל קטע וברא את הגמל - כבד ומביא ברכה כענן. מהרוח הסובבת את הארץ יצר את הבדואי - חופשי כרוח. אבל העולם מתקדם והבדואים הנודדים הפכו ליושבי קבע במיקס מעניין של ישן וחדש, מזרח ומערב, מדבר ועיר. היום החמולה כוללת רופאים ומרצים למינהל עסקים, קבלני בניין ואומנים, רועי צאן ומסעדנים.
מספר תושבים: כ-800. פרנסות: עבודות מחוץ ליישוב. הרחבה: 140 יחידות דיור.
במקום: הישוב חולש על שתי גבעות , שגובהן כ-175 מטר, שביניהן שטח חקלאי ומסביבם ואדיות וגאיות מרשימים. במקום מגדל תצפית . בנוסף מוזיאון "פטמה" למורשת הערבית.
הכנסת אורחים בדואית( מתוך טיולים ואגדות)
בקצה הגבעה בכניסה לכפר נמצא ביתו של אבו ג'אבר ז"ל. מבנה קטן ומרובע ולו שתי פתחים: דלת גדולה ומכובדת מול השביל העולה ליישוב על מנת לקבל אורחים, ודלת שנייה קטנה וצנועה לנשותיו ומשרתו.
מצוות הכנסת אורחים בתרבות הערבית חשובה ביותר. אבו ג'אבר היה מקבל את האורחים בחיבוק, מודה להם שבחרו להתארח בצל קורתו הדלה ומכניס את האורח פנימה. משרתו היה מטפל בסוסו של האורח ואבו ג'אבר היה מתיישב על הכריות עם אורחו ומתחיל לכתוש את הקפה. הנימוס מחייב לא לשאול את האורח שלושה ימים על מטרת בואו...
פרופ' מצטפא כבהא - פרופסור ערבי ראשון באוניברסיטה הפתוחה! אחרי כעשרים שנות הוראה ומחקר הועלה ד"ר מצטפא כבהא לדרגת פרופסור ועשה בכך הסטוריה קטנה באוניברסיטה שלו. פרופ' כבהא יליד ותושב הכפר אום אלקוטוף ( הידעה פורסמה בפורסם ב"זמן הירוק", יולי 2011 להרחבה
לחץ כאן)
מרבד ירוק ואדי ערה - עמותה של מארגני טיולים עצמאיים המארגנים סיורים וטיולים בישובי ואדי ערה. לעמותה אתר אינטנרט בו הזמנות להשתתפות בסיורים הנערכים בישובים באזור.
החומר נאסף מתוך אתרי : ויקיפדיה, אתר המועצה האזורית מנשה, עמותת מרבד ירוק ואדי עארה,
טיולים ואגדות.