קיבוץ מענית (רגיל)

הנצחה

דף הבית > הנצחה
 
 
חפש

תמר יצחקי

  • תאריך לידה
  • 17/01/1945 
  • תאריך לידה עברי
  •  
  • תאריך פטירה
  • 22/09/2019 
  • תאריך פטירה עברי
  •  
  • מקום קבורה
  • מענית 

תמר יצחקי, ז"ל

איך אפשר להספיד את תמר, והיא החיים בהתגלמותם, במלוא חיוניותם! איך אפשר?

תמר נולדה ב-17 לינואר 1945 במענית, בת בכורה להוריה רינה ולצי עברי. היא חוותה ילדות מאושרת של בת קיבוץ בחינוך המשותף, וגדלה בקבוצת "תומר", שבה היה רוב גדול לבנות. זכרונות רבים היו לתמר מתקופת ילדותה המוקדמת בצל מלחמת העצמאות ומתקופת חברת הילדים.
בית הוריה של תמר היה בית קיבוצי אמיתי וצנוע. הוריה היו חברי קיבוץ מסורים, חדורי הכרה ונאמנות לאידיאולוגיה של השומר הצעיר והקיבוץ. הם היו מאד מעורבים בחיי הקיבוץ והירבו להתנדב לכל מיני פעילויות ועשיות. ברוח זו גם חינכו את בנותיהם – תמר ויעל, שנולדה שבע שנים אחריה. הורים חמים היו רינה ולצי והרעיפו הרבה תשומת לב, חום ואהבה על בנותיהם.
בסיום בית הספר היסודי עלתה תמר לתיכון ב "מבואות עירון". בגיל ההתבגרות והנעורים התפתחה מאד מודעותה העצמית. היא הקדישה זמן רב לטיפוח עצמי ולהתפתחות אישית, תוך מילוי כל חובותיה כתלמידה. בסיום המוסד התגייסה לצבא, בדצמבר 1964. לאחר הטירונות הופנתה נח"ל ולשירות בקיבוץ מגן. תמר לא אהבה את המסגרת הצבאית ואת השהות בקיבוץ אחר ורחוק מהבית, מהמשפחה ומהחבר וכעבור חצי שנה חזרה למענית ונישאה ביוני 1964 לחברה מזה כמה שנים – שלום יצחקי מחברת "לפיד".
בנם הבכור, זיו, נולד בשנת 1965, שלוש שנים אחריו נולד הבן השני גל, ובשנת 1972 נולד בן הזקונים שי.

תמר היתה מאד פעילה ומעורבת בחיי הקיבוץ והחברה הישראלית, כיאה לרוח ולהוויית בית הוריה. היא החלה לעבוד בחינוך, עם ילדי גן אותם חינכה וליוותה עד צאתם למוסד החינוכי. מאד אהבה את העבודה בחינוך, נקשרה לילדים שבהם טיפלה ורבים מהם שמרו על קשר איתה כל השנים.
היא מילאה תפקידים רבים בקיבוץ, שחלקם היו גם מקום עבודתה: מחסנאית בגדי ילדים ובגדי חברים, אקונומית ומרכזת חדר האוכל במענית ואקונומית במוסד החינוכי וסדרנית עבודה. במקביל מילאה תפקידים רבים ומגוונים בועדות שונות.:. היא ארגנה במשך שנים את "מפעל הספר לחבר" והיתה גם שנים רבות המקשרת בין הסָפָּרית והחברות. היא מילאה גם תפקידים במסגרת פעילות תנועתית: היתה מזכירה במרכז הדור הצעיר בגבעת-חביבה במשך שלוש שנים ואקונומית של הגבעה לאחר שסיימה קורס חצי שנתי לאקונומים במדרשת רופין. בסיום שלושת שנות ניהול המטבח בגבעת חביבה קיבלה מהנהלת הגבעה מכתב תודה והערכה, ובו נכתב בין השאר:

"...חריצות, יחס חם ואוהד, חיוך לבבי לכל באי חדר האוכל היו המאפיינים הבולטים שלך. מכתבי התודה הרבים שמעטרים את קירות מחסן המטבח ואהבתם הרבה של עובדי צוות המטבח אליך מעידים על כך יותר מכל".

תמר היתה אשה של נתינה, בעלת לב ענק ונשמה חמה, שהיו בהם מקום אינסופי לזולת.
בשנות השמונים, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ואחריה, היתה פעילה בדוכן שהקימה המועצה האזורית מנשה למתן התרעננות וכיבוד לחיילים העייפים שחזרו מלבנון. רוחה הטובה ויוזמתה השרו אווירה חמה בדוכן ושימחו את באיו.
עיניה ואוזניה של תמר היו כרויות לכל מצוקה של חבר או חברה בקיבוץ. היא היתה מבקרת ביוזמתה בביתם של חברים חולים, מביאה ממאפי ידיה ומתבשיליה, מנקה ומסדרת את ביתם לפי הצורך ומקלה מעט על מצוקתם באמצעות טוב ליבה וחיוכה.
אשה מטופחת ואסתטית מאד היתה תמר. לבושה בקפידה תמיד, עונדת תכשיטים ומאופרת בכל שעות היום, גם בזמנים שבהם עוד נחשבה חריגה בקרב נשות הקיבוץ שנמנעו מאיפור, תסרוקות, תכשיטים ולבוש מעוצב. תמר חיה תמיד על פי טעמה וצו ליבה, ולא נתנה דעתה על המלעיזים. שעות רבות הקדישה לשמירה על כושר גופני ולטיפוח עצמי.
היא היתה שוחרת תרבות. אהבה מאד תיאטרון ומוסיקה והרבתה לנסוע להצגות ולקונצרטים. הרבה ספרים קראה תמר עד שנפגעו עיניה. במיוחד אהבה לקרוא ביוגרפיות של אנשים, מתוך אהבת האדם הגדולה שהיתה בה. גם לטייל אהבה מאד, ולא החמיצה הזדמנות לטיול בארץ או בחו"ל, כל עוד מצב בריאותה איפשר זאת.
בשנת 1987 התגרשו תמר ושלום, אך המשיכו לגדל בשיתוף פעולה את שלושת בניהם.
תמר היתה אם חמה וגם חבֵרה לילדיה. לימים, כשנישאו הבנים, קיבלה בזרועות פתוחות ובחום לחיקה את כלותיה. היא השקיעה משאבים רבים להקל על בריגיטה, שבאה מארץ רחוקה וזרה, ותמר עשתה כל שביכולתה לתת לה בית חם, מקבל ואוהב. כשנולדו הנכדים הפכה תמר לסבתא צעירה ברוחה ועליזה, וזכתה לאהבתם והערצתם של נכדיה ונכדותיה. לפני עשרים וחמש שנים החלה תמר פרק ב' בחייה ויצרה זוגיות יפה עם אֶפי, שבא לגור עמה במענית, וטיפל בה במסירות בעת מחלתה ובימיה האחרונים.

איך אפשר להספיד אותך, תמר, לומר לך מילות פרידה, לנסות להבין שלא נפגוש אותך יותר
במדרכות הקיבוץ, כשחיוכך החם וחיבוקך מקדמים את פנינו, לדעת שאם נהיה במצוקה – את תהיי שם בשבילנו, תמיד.
ואתם, בניה, כלותיה, נכדיה, אחותה ואפי בן זוגה – מִצאו תנחומים בידיעה שתמר חיתה את חייה כפי שרצתה, נותנת ומקבלת אהבה אינסופית.
יהי זכרה ברוך.

.