גן הירק הראשון נשתל בכרכור, ב- 1940, ליד צריפי המגורים. סיפק ירקות למכירה לתושבי כרכור והסביבה ולצרכי החברים בקיבוץ. עם העליה להתיישבות ב-1942 נשתל גן ירק גדול, שהיה חלוץ הענפים החקלאיים במענית. מול מפעל "גלעם" ההולך ונבנה הוכשר שטח של 50 דונם. הכשרת השטח לגן הירק חייבה סיקול רציני של סלעים ואבנים, שבוצע בידי החברים והחברות. נזרעו תפוחי אדמה ונשתלו עגבניות, מלפפונים, חצילים ופלפל.
בשנת 1947 עבר גן הירק דרומה, והשתרע על שטח של 100 דונם שסוקלו מסלעים. עם פרוץ המאורעות והתחלת ההתקפות על מענית היה הכרח לנטוש את השטח הזה ולהעבירו צפונה, לכיוון המשטרה (שהיתה בצומת אבו-טיטני). העבודה בגן הירק נמשכה במשך כל תקופת מלחמת השחרור, תוך צליפות והפגזות לעבר העובדים, שחלקם היו נערים ונערות מ"ניצנים", שלא מכבר הגיעו כפליטי מלחמת העולם השניה. אחרי המלחמה הוסרו ההגבלות על קרקע חקלאית, אולם קמו ענפים נוספים שהתחרו על המים שנשאבו מהבאר היחידה של מענית.
גן הירק גדל והגיע לשטח שיא של 280 דונם, והתמחה בעיקר בגידול עגבניות עם יבולי-שיא של 8 טון לדונם. כן גידלו מלפפוני סתיו, תפוחי אדמה, כרוב וכרובית, סלק וגזר. המיכון שעמד לרשות הענף: טרקטור, מכונה לזריעת תפוחי אדמה, מכונה להוצאת תפוחי אדמה, מכונה למיון תפו"א ומכונה לניקוי ירקות.
בשנת 1957 צומצם שטח גן הירק ל-160 דונם. חברים וחברות ותיקי הענף פרשו בשל גילם ומצב בריאותם ונותרו שלושה עובדים קבועים, שנעזרו בעבודות המוניות של בני הנעורים לעישוב וקטיף. מרכז הענף הראשון היה מאיר גזית, בשנים 1940-42, אחריו היה עזריאל אלטמן, בשנים 1943-44 ומשנת 1945 ריכז את הענף אושי(מנחם) רם, שהתמיד בעבודתו בגידול תפוחי אדמה עד הגיעו לגיל הפנסיה ופרש ב-1976, כאשר עמדה שאלת המשך קיומו של הענף וכדאיותו.
במהלך השנים התמזג ענף גן הירק, שגידל רק תפוחי אדמה, בענף הפלחה. אושי (מנחם)רם סיפק את הידע המקצועי והפלחים סיפקו את העיבודים, השתילה והאיסוף. הקיצוב החמור במים לחקלאות אילץ את הפלחים לצמצם גידולים שדורשים השקייה, וביניהם גם תפוחי אדמה שחדלו לגדל.
כיום ממלאת את מקום גן הירק הגינה הקהילתית, שפועלת ומניבה זו השנה השמינית.
